סחר בקנאביס – מתחם הענישה וחשיבות עורך דין פלילי בהפחתת העונש

מהו מתחם הענישה בעבירות של סחר בקנאביס – ואיך עורך דין סחר בקנאביס יכול לנסות לסייע לקבל עונש של עבודות שירות.

לעיתים, העונש ביצור וסחר בקנאביס, נגזר מכמות האביזרים, מהיקף הציוד, מכמות השתילים ומשקלם.

ברמה הכלכלית, יש עלויות גבוהות יותר של מים, חשמל, רכישה שוטפת של דשן ושל מוצרים נלווים, כאשר בנוסף, לא די בידע ספציפי לגידול הקנאביס, אלא נדרש ידע אגרונומי כיצד לטפל בגידולים בסדר גודל המתואר.

ועוד: ככל שהמעבדה גדולה יותר נדרשים קשרים עברייניים ברמה גבוהה יותר, ובהתאם, העונש חייב לעמוד ביחס ישר לכל הפרמטרים הללו ולמאמץ האדיר המושקע במעבדה מן הסוג שניהל הנאשם.

מתחם העונש ההולם בתיקים מהסוג דנן נקבע על-פי המאפיינים הייחודים לאירוע, ובמיוחד בהתייחס לאופן הקמת המעבדה, אבזורה של המעבדה, שטחה, היקף הייצור, כמות השתילים, משקל הסם ושוויו המוערך, וקיומה של עבריינות נלווית כדוגמת גניבת חשמל

(ראו, למשל, ברע"פ 4512/15 הרוש נגד מדינת ישראל [6.7.15].

נקבע כי בעת קביעת העונש יש לדון תחילה בשאלה האם העבירות בהן הורשע הנאשם נפרדות, או שמא היוו אירוע עברייני אחד (סעיף 40יג לחוק העונשין).

עורך דין סחר בקנאביס מסביר: בפסיקה נדונה בהרחבה סוגיית ריבוי העבירות. בפסק דינו של כב' השופט סולברג בע"פ 1261/15 מדינת ישראל נ' יוסף דלאל (3.9.15)

נקבע כי עבירות שלהן קשר ענייני הדוק, ואשר ניתן להשקיף עליהן כמסכת עבריינית אחת, ייחשבו לאירוע אחד.

עוד הועלו מבחני עזר לבחינת הקשר ההדוק, ובהם, בין היתר, ניתן לבחון: האם ביצוען של העבירות מאופיין בתכנון; בשיטתיות בביצוע העבירות; האם העבירות התרחשו בסמיכות של זמן ומקום; האם ביצועה של עבירה אחת נועד לאפשר ביצוע עבירה אחרת או הימלטות לאחר ביצועה ועוד.

יש לציין כי נקבע בפסיקה שעבירות הסחר והשימוש בסמים חומרתן רבה, והן פוגעות בערכים המוגנים של הגנה על שלום הציבור וביטחונו מפני הנזקים החמורים הנגרמים כתוצאה משימוש והפצה של סמים.

ואכן, לא לחינם קבע המחוקק בסעיף 19א לפקודת הסמים כי כל הלוקח חלק בסחר בסם, דינו 20 שנות מאסר בפועל.

בע"פ 6029/03 מדינת ישראל נ' גולן שמאי (9.2.04) קבע בית המשפט העליון כי:

"נגע הסמים אוכל באוכלוסיה שלנו בכל פה והחברה הכריזה עליו מלחמת חורמה ומצפה שהעונשים שיגזרו על ידי בתי המשפט בשל עבירות סמים ישתלבו במאבק הכולל להדברת הנגע.

עונש הולם למחזיקי סמים שלא לשימוש-עצמי, קרי: למשולבים במערך ההפצה -מכוון לקבוע בהכרת הכל את החומרה היתירה שאנו מייחסים להפצת הסמים, ולהרתיע עבריינים בכוח מלשלוח ידם בפעילות ההפצה. שתי תכליות מרכזיות אלו ניתן להשיג רק על ידי הטלת עונשים חמורים".

לרוב נהוג לגזור בגין עבירות סחר בסמים עונשי מאסר בפועל – ואיך עורך דין סחר בקנאביס יכול לסייע.

בית המשפט קבע כי נוכח הצורך החשוב שבמאבק בעבירות הסחר בסמים, על בית המשפט לתת משקל ממשי לשיקול ההרתעתי אל מול השיקולים האישיים. ע"פ 9482/09 ביטון נ' מדינת ישראל (24.7.11). אשר על כן רצוי להיוועץ בעורך דין סחר בקנאביס.

עוד נקבע בפסיקה כי אי ההרשעה, והטלת עונש של"צ, הינה בגדר חריג שבחריגים, נוכח חומרת העבירה, והיות הנאשם חוטא ומחטיא את הזולת.

רע"פ 873/12 פלוני נ' מדינת ישראל (2.2.12).

בע"פ 2596/18 זנזורי נ' מדינת ישראל (12.8.18) עמד בית המשפט על חומרתה של עבירת הסחר דווקא בזמנים אלו, כאשר אמצעים טכנולוגיים כגון אפליקציית טלגראס מהווים פלטפורמה נוחה ומזמינה יותר לביצוע עבירות סחר בסמים.

לאור האמור עמד בית המשפט על הצורך להחמיר בענישה בעבירות הסחר בסמים, כדי להגביר את ההרתעה משימוש באמצעים אלו. וראו גם: ת"פ 42189-08-19 מדינת ישראל נ' נני מזוז (06.04.20).

מקרים בהם נקבע עונש מאסר בפועל בגין סחר בקנאביס:

ברע"פ 1720/11 מיכאל גליק נגד מדינת ישראל (07.03.11), אושר גזר דינו של בית משפט השלום בו הוטלו על נאשם ב-3 עבירות סחר בסם מסוג חשיש (בסה"כ 110 גרם) ובעבירה של תיווך בחשיש (בכמות של כ- 95 גרם) 8 חודשי מאסר לריצוי בפועל בתוספת ענישה נלווית. לכן רצוי להיוועץ בעורך דין סחר בקנאביס.

ברע"פ 5712/16 יצחק אייזנבאך נ' מדינת ישראל (17.08.16) אושר גזר דינו של בית משפט השלום אשר קבע כי מתחם הענישה ההולם בעניינו של נאשם ב-4 עבירות סחר בקנאביס בכמויות קטנות הינו בין 8-24 חודשי מאסר, ותוך התחשבות בגילו הצעיר של הנאשם, היעדר עבר פלילי קודם, נסיבות חייו ושיקומו הוטלו על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל בתוספת ענישה נלווית.

כמו כן, ברע"פ 3627/13 שדה נגד מדינת ישראל (22.5.13) אושר גזר דין בו הוטל על נאשם שהורשע על יסוד הודאתו ב-2 עבירות של סחר בסמים בכמויות קטנות מאוד מסוג קנביס (0.8 גרם ו-1 גרם) עונש של 7 חודשי מאסר בפועל, אך זאת בשל עבר פלילי עשיר וחוסר שת"פ עם שירות המבחן.

מקרי נוספים שהסתיימו במאסר:

בע"פ 7319-08-12 אבישי סבח נגד מדינת ישראל (25.10.12), נדחה ערעורו של נאשם שהורשע ב-2 עבירות סחר בחשיש בכמויות קטנות (5.3 גרם ו-2.9 גרם) ובעבירה אחת לתיווך לרכישת סם והוטל עליו עונש מאסר של 18 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

בנוסף, בת"פ 726-01-14 מדינת ישראל נ' עבד אל חלים זיתון (21.07.14) נקבע ביחס לאישום של 3 עבירות סחר בחשיש בכמויות קטנות

(בגזה"ד נדונו 2 עבירות סחר נוספות) כי מתחם הענישה ההולם הינו בין 3 ל-10 חודשי מאסר בפועל ונגזרו על הנאשם 4 חודשי מאסר בגין כל אחת מהעבירות, ובסה"כ, עם ריצוין בחופף, נגזרו על הנאשם בגין רכיב זה 6 חודשי מאסר בפועל.

מקרה נוסף: בת"פ 56059-07-17 מדינת ישראל נגד מתן רווח (12.03.18), נגזרו על נאשם שהורשע ב-3 עבירות סחר בקנאביס באמצעות טלגראס (9.8 גרם, 12.7 גרם ו-2.9 גרם) 5 חודשי מאסר בפועל בתוספת ענישה נלווית. היוועצות עם עורך דין סחר בקנאביס יכולה לגרום לשינוי רמת הענישה.

מקרים בהם נגזרו עבודת שירות – לכן רצוי להסתייע בעורך דין סחר בקנאביס:

במקרים מסויימים החליטו בתי המשפט לסטות לעיתים ממתחם העונש ההולם כיוון שקבעו שהנאשם השתקם. לכן, להיוועצות עם עורך דין סחר בקנאביס יכולה להיות השפעה על מידת העונש.

לדוגמא: ת"פ (כפר סבא) 26856-05-16 מדינת ישראל נ' ר.ר (2018) נגזרו 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות במקרה של נאשם שהורשע ב-73 מקרי סחר ובהחזקת סם (גזר הדין אושר בעפ"ג (מחוזי מרכז – לוד) 48325-02-18 מדינת ישראל נ' ר.ר (2018)).

מקרה אחר: בת"פ (רמלה) 56897-05-16 מדינת ישראל נ' אריאל קהתי (2017) נגזרו 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודת שירות על מי שמכר סמים ב-32 הזדמנויות והחזיק בכמות סם נוספת.

במקרה שבוצעו 20 עסקאות סמים, מסביר עורך דין סחר בקנאביס נפסק ב- ת"פ (ירושלים) 62059-03-14 מדינת ישראל נ' חיים עוזר וינברג (2017) נגזר עונש של מאסר על תנאי ובצדו צו לביצוע 300 שעות של"ץ על מי שביצע כ-20 עסקאות סמים וראו גם ע"פ 6161/16 ויקטור יזרעאלוב נ' מדינת ישראל (2017).

בעפ"ג 31347-08-14 מדינת ישראל נגד אברהים בשיטי (10.12.14) נגזרו על נאשם שהורשע ב-2 עבירות סחר בקנאביס (במשקל 97 גרם ו-47 גרם) ובמכירת 5 טבליות MDMA, נעדר עבר פלילי, 6 חודשי עבודות שרות, מאסר על תנאי וקנס.

עם זאת, מסביר עורך דין סחר בקנאביס – ישנם מקרים בהם קיבל בית המשפט את המלצת שירות המבחן וגזר את עונשו של הנאשם על דרך עבודות של"צ, תוך סטייה מהמתחם ומתן משקל מכריע לשיקול השיקומי.

להיוועצות עם עורך דין סחר בקנאביס יכולה להיות השפעה לשילוב בהליך שיקומי. כך לדוגמה בת"פ 46914-06-18 מדינת ישראל נ' רבאב חג'אזי (23.09.19) התחשב בית המשפט בגילה הצעיר של הנאשמת, מצבה הנפשי הקרוב לסייג האחריות הפלילית, נטילת אחריות, היעדר עבר פלילי ועוד, וגזר את עונשה בצו מבחן, של"צ בהיקף 300 שעות ומאסר מותנה, זאת על אף שביצעה עבירות סחר רבות באמצעות אפליקציית טלגראס (11 אישומים).

דוגמא למקרה שהסתיים ללא הרשעה: בת"פ 34271-10-18 מדינת ישראל נ' אור שמואל דהן (23.03.19) אף הסתיים ההליך נגד נאשם ב-2 עבירות סחר בקנאביס באמצעות טלגראס ובהחזקה לשימוש עצמי ללא הרשעה וזאת תוך התחשבות בגילו הצעיר של הנאשם (בן 18), היעדר עבר פלילי ושיקום מרשים. על הנאשם הוטל צו מבחן למשך שנה.

של"ץ: בת"פ 21679-04-15 מדינת ישראל נ' שאול בראנץ (24.02.16) התחשב בית המשפט בגילו המבוגר של הנאשם ובמצבו הרפואי החמור והטיל על הנאשם עונש של"צ.

סוגיית אי ההרשעה/הרשעה – והסתייעות בעורך דין סחר בקנאביס:

סוגיית אי ההרשעה מעוגנת בסעיף 192א לחסד"פ, בסעיף 71א(ב) לחוק העונשין ובסעיף 1(2) לפקודת המבחן [נוסח חדש], תשכ״ט-1969, אשר בכולם הוסמך בית המשפט ליתן צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, תוך הימנעות מהרשעה. לכן להיוועצות עם עורך דין סחר בקנאביס יכולה להועיל בעניין ההרשעה.

במקרה אחר פסק ביהמ"ש: בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל פ"ד, נב(3) 337 (21.8.97) נקבע כי משהוכח ביצועה של עבירה, יש להרשיע את הנאשם, זולת מקרים יוצאי דופן בהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה (ראו: סעיף 6 לפסק דינה של כב' השופטת דורנר).

עוד נקבע בפסה"ד כי מטרת השימוש בסעיף זה לחוק היא שיקומית, והיא תובא במכלול השיקולים לפטור את הנאשם מהרשעה. בפסה"ד נקבע כי ייעשה שימוש בכלי זה כאשר יתקיימו שני תנאים אלו במצטבר.

א.      הרשעה תוביל לפגיעה חמורה בשיקום הנאשם.

ב.      סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים.

הרציונל העומד בבסיס הוראות סעיף 71א לחוק הוא חינוכי בעיקרו: השירות לציבור יקנה לעבריין ערכי עבודה ומוסר, ולפיכך בעל פוטנציאל לשקמו.

בחוק לא הוגבל שיקול דעתו של ביהמ"ש בנוגע ליישום הסעיף, והסעיף מאפשר לבית המשפט לפעול על פיו אף ללא הרשעת הנאשם תחילה.

עם זאת, בפסיקה מאוחרת נקבע שאי הרשעתו של נאשם, שאשמתו הוכחה, היא חריג לכלל שכן יש בה ממד של פגיעה בעקרון השוויון בפני הדין – לכן רצוי לפנות לעורך דין סחר בקנאביס.

לפיכך נקבע שבתי המשפט מצווים לעשות שימוש מושכל וזהיר בסמכות שניתנה להם על פי סעיף 71א(ב) לחוק העונשין ולהימנע מהרשעת נאשם רק במקרים חריגים בהם מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, – לכן רצוי להסתייע בעורך דין סחר בקנאביס,

וזאת בכדי למנוע פגיעה מהותית בעקרון השוויון בפני החוק ובשיקולי ענישה אחרים (ראו בהרחבה: ע"פ 1082/06 מיכאל שוראקי נ' מדינת ישראל (20.6.06); וכן השוו אודות השימוש החריג בסעיף אי ההרשעה:

לדוגמא: רע"פ 1666/05 יאיר סטבסקי נ' מדינת ישראל (24.03.05); ע"פ 1042/03 מצרפלס שותפות מוגבלת בע"מ (1974) נ' מדינת ישראל, נח(1) 721 (2003)).

בע״פ 2669/00 מדינת ישראל נ׳ פלוני, פ״ד נד(3), 685, (17.8.00) נקבע כי:

"משמתבקש בית המשפט לשקול אימתי יחיל את הכלל המדבר בחובת הרשעה ומתי יחיל את החריג בדבר הימנעות מהרשעה, נדרש איזון שיקולים המעמיד את האינטרס הציבורי אל מול נסיבותיו האינדיבידואלית של הנאשם…

במאזן השיקולים האמור גובר בדרך כלל השיקול הציבורי ורק נסיבות מיוחדות, חריגות ויוצאות דופן ביותר תצדקנה סטייה מחובת מיצוי הדין בדרך הרשעת העבירין, וזאת, לרוב, כאשר עלול להיווצר יחס בלתי סביר בין הנזק הצפוי מההרשעה בדין לבין חומרתה של העבירה והנזק הצפוי לעבריין מההרשעה״.

בספרו על סדר הדין בפלילים (חלק שני, תשס"ג, 1105) ציין המלומד קדמי כי "בנסיבות נדירות ביותר, כאשר יש בעצם ההרשעה משום תגובה חריפה באורח קיצוני למעשה העבירה מחד גיסא,

ובנסיבות העניין אין מקום לענישה אלא להעמידה במבחן. נסיבות נדירות כאלה נוצרות בדרך כלל על רקע נסיבות אישיות – כגון: גיל, מצב בריאות, מוצא משפחתי – כאשר ההרשעה כמוה כ'מכת מוות' לנאשם."

עוד נקבע בפסיקה שאחד השיקולים המהותיים שייטו את הכף לטובת אי הרשעה הינו כאשר בית המשפט משתכנע שהנאשם הפנים את חומרת מעשיו והביע חרטה לגביהם (ראו: ת"פ 40200/99 מדינת ישראל נ' שלמה איזנברג (10.02.04). הסתייעות בעורך דין סחר בקנאביס – יכולה לשנות את תוצאת התיק.

בפסק הדין בעת"מ 34952-06-11 הוצאת עיתון הארץ בע"מ נ' שירות בתי הסוהר (17.6.12) צוין שהועדה לדרכי ענישה ולטיפול בעבריין, בראשות השופט חיים כהן ז"ל, המליצה על עונש השירות לתועלת הציבור,

בין השאר במטרה לחנך את הנידון ולהקנות לו ערכי מוסר ועבודה לשירות הכלל. בדברי ההסבר להצעת חוק העונשין (תיקון מס' 8), תשל"ח-1978, נאמר כי בשירות לתועלת הציבור, שהוא שירות לזולת, יש כדי לשרת את הרעיון של הטבת הנזק שגרם הנידון לחברה בעבירה שעבר, ועם זאת להקנות לו ערכים ובכך לתרום לשיקומו.

במסגרת 55303-03-17 מוסא דארי נ' מדינת ישראל (17.5.17) ציין כב' השופט ד"ר שפירא ששיקול הדעת המסור לבית המשפט מכוח הוראות החוק מחייב את ביהמ"ש לבחון האם הנאשם השתקם או שקיים סיכוי ממשי שישתקם.

"דו"ח ועדת דורנר קובע כי אין טעם בניסיון לקדם את ההרתעה באמצעות הרחבת השימוש במאסרים או באמצעות שימוש במאסרים ממושכים יותר.

הדו"ח מצביע על כך שבמקרים המתאימים, שיקום בקהילה באמצעות ענישה שנעה בין עבודות שירות לצווי מבחן ושירות למען הציבור צפוי להפיק תוצאות טובות יותר מאשר שימוש נרחב יותר במאסרים".

עיננו הרואות כי הפסיקה בעניין סחר בקנאביס אינה אחידה וישנם שיקולים לכאן ולכאן, לכן אם נקלעתם למצב שבו אתם נאשמים בסחר בקנאביס רצוי לפנות לעורך דין סחר בקנאביס אשר ייצג אתכם בנאמנות ויטען את הטענות המתאימות וינסה להביא לעונש מופחת או להעדר הרשעה.

עורך דין אברהם זאדה הרפז הנו עורך דין פלילי בירושלים, ומהווה עורך דין סחר בקנאביס, במחירים נוחים, בדיסקרטיות וביחס אישי. כמו כן מהווה עורך דין הרפז עורך דין לשון הרע בירושלים והוצאת דיבה.

אין לראות באמור כייעוץ משפטי.