מעצר עד תום ההליכים – איך מתמודדים ובאלו תנאים ביהמ"ש ישחרר ממעצר

מהו מעצר עד תום ההליכים ? באילו תנאים יאושר מעצר עד תום ההליכים ? מתי ישקלו חלופות מעצר?

מהות הליך מעצר עד תום ההליכים:

מדובר הליך משפטי בתחום הפלילי אשר יכול להתקיים לאחר סיום חקירת החשוד על ידי המשטרה ולאחר הגשת כתב אישום כנגד החשוד שהפך לנאשם. 

זאת בשונה ממעצר ימים, הנמשך לאורך כל שלבי החקירה המשטרתית. מעצר עד תום ההליכים ימשך עד למתן פסק הדין, וזאת ללא צורך בחידוש תקופת המעצר מדי כמה ימים.

במסגרת ההליך הפלילי פונה התביעה המשטרתית או הפרקליטות לבית המשפט בבקשה להארכת מעצרו של הנאשם עד לסיום ההליכים המשפטיים כנגדו.

הליך זה נעשה במקרים מסויימים ומהווה צעד מחמיר שפוגע בחירותו של הנאשם באופן שהוא נשלח למעצר וחירותו נשללת – כל זאת עוד טרם התקיימות משפטו ובטרם הוכחה אשמתו והוא בגדר חף מפשע לכאורה.

לכן החוק והפסיקה קובעים תנאים מחמירים אשר בהתקיימותם – יחליט בית המשפט לאשר בקשה זו.

מהו המקור החוקי למעצר עד תום ההליכים?

ההליך מתאפשר על פי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996.

מאחר ומדובר בפגיעה חמורה בחירותו של הנאשם, החוק והפסיקה קובעים כי נדרשים להתקיים שלושה תנאים מצטברים – זאת כדי שבית המשפט יוכל להחליט על מעצר עד תום ההליכים:

1.      קיומם של ראיות לכאורה – נדרש כי התביעה תציג קיומו של בסיס עובדתי וראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנאשם ולהרשעתו.

בפסיקה נקבע כי על מנת לקיים תנאי זה יש להוכיח קיום "סיכוי סביר להרשעה".  

קיום ראיות לכאורה, כאן עומד המבחן המבוסס על השאלה: אם נאמין לראיות שתציג התביעה – האם באמצעותן נוכל להגיע למסקנה כי הנאשם ביצע את המעשה המיוחס לו.

2.      עילת מעצר – קיימות מספר דוגמאות לעילות מעצר. לדוגמא – אם הנאשם ישוחרר, קיים חשש כי הוא עלול לסכן את הציבור או לסכן אדם ספציפי, או שינסה להדיח עדים, יגרום להעלמת  ראיות או ינסה לשבש חקירה.

קיומו של חשד סביר כי הנאשם עלול להתחמק מהדין ולא להתייצב להמשך משפטו או להתייצב לריצוי עונשו אם יורשע.

לעומת זאת קיימות עבירות שמקימות עילת מעצר סטטוטורית, אשר בהתקיימות העילה, התביעה המשטרתית או הפרקליטות אינן צריכות להוכיח עילת מעצר כמפורט לעיל.

כך למשל, בעבירות של  אלימות במשפחה, עבירות סמים וכו'.

כאשר כתב האישום מכיל עבירות חמורות בהן קיימת חזקת מסוכנות סטטוטורית, בהם הנאשם יוותר במעצר וזאת עד להכרעה בעניין המעצר עד תום ההליכים.

במקרים כאלו בהם כתב האישום מכיל עבירות חמורות בהן קיימת מסוכנות סטטוטורית, בית המשפט יהא רשאי לשחרור הנאשם לחלופת מעצר רק אם יוכן תסקיר מעצר על ידי שירות המבחן.

בקצרה עילות המעצר חלופיות:

א.      חשש לשיבוש הליכי משפט.

ב.      חשש לפגיעה בביטחון הציבור.

ג.       חזקת מסוכנות – אשר מתקיימת בעבירות מסויימות, מדובר בדרך כלל על עבירות חמורות כגון: רצח, סחר בסמים, אלימות במשפחה ועוד. כלומר עבירות המקימות עילת מעצר סטטוטורית.

ד.       הפרת תנאי שחרור בערובה.

ה.      חשש להימלטות מהדין.

3.      היעדר חלופת מעצר – גם במקרים בהם ישנן ראיות לכאורה ועילת מעצר, בית המשפט יבחן אפשרות לשחרורו של הנאשם לחלופות מעצר ובכך להשיג את מטרת המעצר.

שקילת חלופת מעצר נועדה להקטין או למנוע את הפגיעה בחירותו של הנאשם אשר טרם הוכחה אשמתו.

דוגמאות לחלופת מעצר: מעצר בית באמצעות אזיק אלקטרוני, מעצר בית חלקי עם אפשרות לצאת לעבודה, ערבות כספית, מעצר בית בפיקוח אדם קרוב ועוד.

בית המשפט יכול להסתייע טרם החלטתו על חלופת מעצר בתסקיר שירות המבחן. במקרה זה, יגיש קצין המבחן את תסקיר שירות המבחן הכולל את המלצותיו בעניין זה – אולם בית המשפט אינו מחוייב לקבל את המלצת קצין המבחן.

אם אכן נקבעה חלופת מעצר – החלופה שרירה וקיימת עד לתום ההליך המשפטי כנגד הנאשם, זאת בהנחה שלא ישתנו הנסיבות.

לסיכום: אם מתקיימים כל התנאים למעצר ולא קיימת חלופת מעצר, יטה בית המשפט להורות על מעצר הנאשם עד לסיום ההליכים הפליליים כנגדו.

כמה בקשות למעצר עד תום ההליכים אושרו:

על פי הנתונים, מחצית מהבקשות להארכת מעצר עד תום ההליכים בביהמ"ש השלום אושרו! רק 10% בלבד מהעצורים נשלחו לחלופות מעצר.

לכמה זמן ניתן לעצור את הנאשם במעצר עד תום ההליכים?

המעצר יעמוד בתוקפו, ככלל – עד סיום ההליכים המשפטיים כנגד הנאשם. כלומר גם בנושא הרשעתו וגם בנושא גזירת דינו – אם יורשע.

אולם בית המשפט יכול לקבוע כי הנאשם ישוחרר באחד מהמקרים הבאים או יותר:

א.      לאחר חלוף 30 ימים מתחילת המעצר – אולם המשפט טרם החל. בית המשפט רשאי לדחות את תחילת המשפט ב-30 ימים נוספים, על פי בקשת הנאשם.

ב.      לאחר חלוף 9 חודשים מיום תחילת המעצר הנוגע לכתב האישום – וזאת אם עדיין לא ניתנה הכרעת דין.

אולם, גם במקרה זה של חלוף 9 חודשים התביעה או הפרקליטות יכולות לבקש הארכת מעצר עד תום ההליכים נוספת ובית המשפט העליון רשאי לאשר זאת – אולם בתנאי שהתקופה הנוספת לא תעלה על 90 ימים. 

עם תום 90 ימי ההארכה, רשאי בית המשפט העליון להאריך את המעצר ב- 90 ימים נוספים.

כך רשאי בית המשפט העליון להאריך שוב ושוב, ללא הגבלה. אולם, ככל שתקופת המעצר תתארך, כך יטה בית המשפט העליון להורות לחילופין על שחרורו של הנאשם.

החלטת בית המשפט על הארכת המעצר עד לתום ההליכים נעשית בנוכחות הנאשם ועורך דינו.

להיכן מגישים את הבקשה למעצר עד תום ההליכים:

סמכות עניינית: בקשה למעצר עד תום ההליכים תוגש לבית המשפט אשר אמור לדון בתיק העיקרי. בהתאם לחומרת העבירה.

סמכות מקומית:  הבקשה תוגש לבית המשפט אשר בתחום שיפוטו בוצעה העבירה, או שבתחום שיפוטו נמצאת היחידה החוקרת שהייתה ממונה על החקירה.

ניתן לשנות סמכות מקומית זו בהתקיים נסיבות מיוחדות.

אולם, הליך בירור הבקשה למעצר עד תום ההליכים לא מתקיים בפני אותו מוטב שופטים הקובעים את הכרעת הדין הקובעת אם הנאשם אשם או לא אשם – כלומר בנוגע לאשמתו של הנאשם או חפותו.

כלומר ישנה הפרדה בין השופטים שידונו בנושא המעצר לבין השופטים אשר ידונו בהכרעת הדין וקביעה אם הנאשם אשם או חף מפשע.

זאת מאחר וישנה כוונה כי השופט הדן בהארכת המעצר – ייחשף לעברו הפלילי של הנאשם ולפרטים נוספים אודותיו – פרטים היכולים להשפיע על תוצאת הכרעת הדין.

כלומר ישנה מטרה כי הכרעת הדין של השופטים לא תושפע מנסיבות אחרות הקשורות לנאשם אלא יבצעו את הכרעת הדין במקרה הספציפי הנדון על ראיותיו.

קיימות פסיקות של בית המשפט העליון הקובעות כי על בית המשפט להכריע בשאלת הבקשה למעצר עד תום ההליכים תוך זמן סביר ולא למשכה על פני מספר חודשים.

מה ההבדל בין זכויות העצור בין היותו עצור לצורך חקירה לבין מעצרו כנאשם במעצר עד תום ההליכים?

במעצר לצרכי חקירה, לנחקר אין אפשרות לעיין בחומרי החקירה. זאת לעומת בהליך של מעצר עד תום ההליכים בהם כבר הפך החשוד לנאשם ואז קמה לו הזכות לעיין בחומרי החקירה בתיק.

כאשר מדובר בדיון אשר אמור להתקיים טרם יעלה בידי הנאשם לעיין בכל חומרי החקירה, רשאי הנאשם לפנות לבית המשפט בבקשה לדחיית הדיון עד 30 ימים.

התביעה חייבת לאפשר לנאשם לעיין בעדויות ובראיות ואם לא עשתה כן היא אינה רשאית להציג את אותה ראיה במשפט.

חובת ייצוג בהליכי מעצר עד תום ההליכים והאם הדיון פתוח:

הדיונים בנושא מתבצעים בדלתיים פתוחות. הנאשם נוכח בדיון כדי להשמיע את גרסתו בפני השופט.

אולם בית המשפט יכול להתיר לנאשם שלא להגיע לדיון במקרים מסויימים. חובת מינוי סניגור: בדיון במעצר עד תום ההליכים, בית המשפט חייב למנות לנאשם סנגור.

במקרה שאין לנאשר סניגור ימונה לו סניגור מטעם הסנגוריה הציבורית. מצד שני, באפשרות הנאשם להודיע לבית המשפט על וויתור ייצוג של סנגור – דבר שאינו מומלץ.

האם ניתן לערער על החלטה למעצר עד תום ההליכים?

הנאשם רשאי לערער על החלטת בית המשפט על המשך מעצר עד תום ההליכים – וזאת לבית המשפט בדרגה גבוה יותר.

איך ניתן בכל זאת לקבל הקלה במעצר?

לכל נאשם הזכות, כאשר מתקיימים נסיבות מסויימות להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה על המשך מעצר זה  – לאותה ערכאה שהחליטה על מעצר עד תום ההליכים.

זאת בהתקיים אחד מהנסיבות הללו: התגלו עובדות חדשות, הנסיבות שונו, חלף  זמן ניכר מאז קיבל ביהמ"ש החלטה על מעצר עד תום ההליכים. בקשה כזו ניתן להגיש ללא הגבלה במספר ההגשות.

הבקשה יכולה לשאת בחובה בקשה להקלה בתנאי המעצר או להחליף את המעצר בחלופות מעצר.

גם כאן יכול בית המשפט לבקש תסקיר שירות מבחן על מנת לבדוק את ההקלות המתבקשות ואף לחזור לחיים נורמטיביים במקרים מתאימים.

ניתן לקבל הקלה בתנאי המעצר?

זו הסיבה שחשוב מאוד להסתייע בעורך דין פלילי אשר מכיר את תחום המשפט הפלילי ואת הטענות שיש לטעון בעניין קיצור המעצר.

עורך דין פלילי מקצועי ידע לאתר את הנסיבות בהן יהיה ניתן לשפר את תנאי המעצר ואף במקרים מסויימים לחזור לשגרת חיים.

לכן לא מומלץ להתפשר על עורך דין פלילי שייצג אתכם לאורך ההליך המשפטי, והבחירה הנכונה יכולה להיות שקולה לחופש שלכם ולהמשך חייכם.

מדוע חשוב להיות מיוצג ע"י עורך דין פלילי הבקיא בדיני המעצרים?

בהליכי מעצר עד תום ההליכים, ישנה חשיבות למעורבות עורך דין פלילי הבקיא בהליכי מעצרים ויכולה להיות למעורבותו השפעה רבה על המשך המעצר ועל המשך ההליך המשפטי.

בין היתר ינסה עורך דין פלילי לשכנע את בית המשפט כי לא התקיימו העילות למעצר עד תום הליכים לרבות כי אין די ראיות להוכחת אשמתו של הנאשם, כי לא קיימת מסוכנות או סכנה לשיבוש הליכי משפט הדחת עדים או הימלטות מהדין.

זאת אף באמצעות הצעה לחלופות מעצר ועוד.

לכן, קיימת חשיבות רבה למקצועיות עורך הדין הפלילי, להיכרותו עם התיק וליכולת הוורבאלית שלו לטעון את הטענות המתאימות.

מהי חשיבות עורך הדין בנוגע להכנת הנאשם לקראת הפגישה עם קצין המבחן לצורך הכנת תסקיר שירות מבחן?

תסקיר שירות מבחן נכתב לאחר פגישה אישית של קצין המבחן עם הנאשם ועם אותם אנשים אשר אמורים לפקח על הנאשם אם ישוחרר לחלופת מעצר.

לכן ישנה חשיבות מכרעת לכך שעורך הדין הפלילי ייפגש עם הנאשר ועם אותם אנשים המוצעים לפיקוח על תנאי מעצרו. זאת על מנת לבחון את אותם אנשים וכן לשם הדרכת הנאשם והמפקחים – במטרה שיוגש תסקיר חיובי אשר יכול להביא לשחרור הנאשם ממעצרו.

הכותב הנו עורך דין פלילי בירושלים העוסק בכלל סוגיות הדין הפלילי ומשמש גם כ עורך דין לענייני משפחה בירושלים וייצוג בעבירות אלימות במשפחה, צווי הרחקה וצווי הגנה. בנוסף משמש נוטריון בירושלים מרכז העיר עורך צוואות והסכמי ממון.