האם ניתן להגיש הקלטות או סרטונים בהליך משפטי?

הגשת הקלטות לבית משפט, הגשת סרטונים לבית משפט.

מתי בית המשפט יקבל הקלטת שיחות או סרטון שבוצעו בטלפון סלולרי. או במכשיר הקלטה דיגיטלי אחר.

מה קורה כשמגישים קלטת שההקלטה בה נקטעה או שהשיחה בה אינה רצופה. ? מה קורה שהמכשיר שהקליט את השיחה הושמד ואינו קיים. ?

בניהול תיק משפטי אם בתיק אזרחי או בבית משפט לענייני משפחה. נדרש צד מסויים להגיש הקלטת שיחות שנעשו בטלפון הנייד או באמצעי דיגיטאלי אחר. או סרטון שהוסרט באותו מכשיר.

האם ניתן להגיש את ההקלטה או את הסרטון כראיה בבית המשפט?

מתי אין מדובר בהאזנת סתר? ואיך מגישים את ההקלטה או הסרטון לבית המשפט?

הגשת חוות דעת בנוגע להקלטה/סרטון:

ראשית – בנוגע להגשת שיחות לבית משפט או הגשת סרטון לבית המשפט. – יש להגישם מתומללים  ע"י מתמלל מקצועי, כולל חוות דעת שתצורף לתמלול. אשר תאשר כי התמלול תואם את ההקלטה או את הסרטון.

יודגש: חוות הדעת שמוגשת בשגרה אינה עוסקת באמינות ההקלטה או אם ההקלטה נערכה. אלא חוות דעת טכנית כי ההקלטה תואמת את התמלול.

בנוגע לאפשרויות ההקלטה וההסרטה והאם מדובר בהקלטה חוקית:

פעמים רבות נדרש בעל דין להגיש בכלל ראיותיו בהליך המשפטי, שיחות מוקלטות שנעשו באמצעות הטלפון הנייד או באמצעות מכשיר אחר.

האם בעל דין זכאי להגיש שיחות מוקלטות או סרטון מצולם בנייד שתועדו באמצעות מכשיר טלפון או מכשיר אחר לשם תמיכה בגירסתו?

הגשת הקלטות לבית משפט, הגשת סרטונים לבית משפט:

קודם לכן יש לבדוק אם מדובר בהאזנת סתר או שמדובר בהקלטה מותרת.

חוק האזנת סתר קובע: (תיקון מס' 1)  תשנ"ה-1995

"האזנת סתר" – האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה;

לפיכך, אם הקלטת שיחות או צילום סרטון מבוצעת על ידי בעל הדין אשר היה אחד ממשתתפי השיחה שהוקלטה. – הדבר אינו נופל בגדר החוק כשיחה שבוצעה תוך האזנת סתר.

נושא אמינות הקלטות שיחות או צילום סרטון באמצעות טלפון סלולרי או מכשיר דיגיטלי אחר:

ישנם בעלי דין או עורכי דין שטוענים בפני בית המשפט כי על פי ההלכה. הקלטת שיחות היו אמורות להתבצע על ידי מומחה להקלטות.

אכן, בזמנים עברו, בהם הקלטת שיחות הייתה פעולה מסובכת הדורשת מיומנות. – היה דרוש בעל מקצוע לשם כך. לפיכך פסק אז ביהמ"ש כי על מנת להוכיח כי הקלטה בוצעה בצורה תקינה. – יש צורך בביצועה על ידי מומחה.

מדובר על פס"ד "שניר" שניתן בשנות השמונים (לפני כארבעים שנה!) ומספרו. : ע"פ 869/81 – מוחמד שניר נ' מדינת ישראל – בו נפסק דאז באמת כי יש צורך במפעיל מומחה למכשיר ההקלטה.

מאז פס"ד "שניר" חלפו עשרות שנים. בהם הומצא מכשירים דיגיטליים לרבות טלפון נייד אשר נעשה בו שימוש תדיר. באופן שהקלטת שיחות או צילום סרטונים – נעשית באמצעות אדם ללא הכשרה מיוחדת.

אוי לנו אם היינו צריכים להזמין בכל הקלטת שיחות בימים אלו, מומחה להקלטת שיחות. על מנת שייבצע הקלטת שיחות בין אדם למשנהו בעת שההקלטה נעשית באמצעים דיגיטאליים.

הגשת הקלטות לבית משפט, הגשת סרטונים לבית משפט – 

להלן מס' פסקי דין בעניין:

34162-08-17 לוי נ' עוף והודו ברקת חנות המפעל בע"מ. קיבל ביהמ"ש את הטיעון כי למרות שמכשיר הטלפון הנייד של בעל הדין שבו הוקלט הסרטון אינו בידיו של בעל הדין. בית המשפט הכשיר את הראיה שהוגשה לו. כלומר סרטון שנעשה באמצעות הטלפון הנייד שכאמור כבר אינו בידיו של מגיש ההקלטה.

בשנים האחרונות עם התקדמות הטכנולוגיה, אנו רואים מעבר מ"קבילות ראיה" ל"למשקל ראיה":

בתי המשפט נוהגים לאפשר הגשת הקלטת שיחות או צילום סרטונים שנעשו באמצעים דיגיטליים. כמו למשל בהחלטה שנתנה ב החלטה בתיק. – דבורה ואח' נ' שחר ואח' 14684-02-10 ע"י כב' השופט אושרי פרוסט-פרנקל. ע"א 6205/98 מייקל סקוט נ' דניאל עופר.

בע"א 6205/98 אונגר נ' עופר, נכתב. : 
"בעידן הטכנולוגי המואץ שאנו נסחפים עמו, דבקות עיקשת בכלל התובע הצגת מקור דווקא – מקור להבדילו מצילום או מִפֶּלט של ראיות אלקטרוניות – יש בו כדי להניח מכשולים בלתי ראויים על דרכו של בעל-דין. אכן, כלל נוקשה הדורש הצגתו של מקור כתנאי מוקדם לקבילות יכול שישמש מכשול בלתי ראוי להתפתחות טכנולוגית בתחום המסמכים האלקטרוניים ובתחום הסריקה האלקטרונית". דברים אלה, שנכתבו כשש שנים לפני המצאת הטלפון החכם, נבעו מהבנה עמוקה כי "המשפט נועד לארגן ולהסדיר חיי הווה על פי ההשקפות הרווחות בחברה כפי שהן מעת לעת … הטכנולוגיה החדישה הפולשת אל עולם האתמול מרעידה ותוסיף להרעיד את עולם המשפט. שיטות המשפט בכל העולם – בעולם כולו ובישראל אף היא – תחוייבנה לבחינת עיקרים ודוקטרינות לעומקם: לבור את הבר מן המוץ ומן התבן, לבער חמץ ולהתאים עצמן למציאות האלקטרונית החדשה" (הקדמה שכתב כב' השופט חשין לספרו של ד"ר נמרוד קוזלובסקי, "המחשב וההליך המשפטי ראיות אלקטרוניות וסדרי דין" (תשס"א-2000))

הגשת הקלטות לבית משפט, הגשת סרטונים לבית משפט

גם השופטת נועה גרוסמן עמדה על כך בת"א (תל אביב) 60129-12-12 – אלנבי 99 בע"מ נ' אסף נקדאי אשר עסק בסוגיה זו:

"העולם הטכנולוגי מתקדם במהירות האור. האמצעים הטכניים העומדים לרשות האדם הסביר מתקדמים ביותר, כאשר התקדמותם עולה עשרות מונים על קצב הליכי החקיקה ואף הפסיקה בעולם המשפט השמרני", כתבה השופטת בהחלטתה. "עד שהנושא מגיע להכרעה משפטית מהודקת אמצעי ההקלטה הנדון, עשוי להתיישן לטובת גרסה חדשה ומעודכנת".

"כיום, נדירה ההקלטה באמצעות מכשיר הקלטה סלילי. לרוב, ההקלטות נעשות באמצעות מכשירים פשוטים הנגישים לכל אדם באשר הוא, כגון מכשיר טלפון סלולארי חכם. מכשיר כזה אינו ניתן להנגשה לבעל הדין בהיותו מכשירו האישי של המקליט. אף סרט הקלטה אינו בנמצא בהקלטה שכזו. קובץ שמע הוא אופן גילוי ועיון הולמים בהקלטה מסוג זה. הדרישה לקבלת סליל הקלטה והמכשיר שבאמצעותו בוצעה ההקלטה, היא אפוא דרישה ארכאית שאינה מתיישבת עם קצבו של הדור". 

לדעת השופטת בשנים האחרונות מגמת בית המשפט באשר לקבלת ראיות, הנה מעבר מקבילות ראיה למשקל ראיה. כלומר – הראייה (כגון הקלטת שיחות מוקלטות או סרטונים) מתקבלת לתיק, ובית המשפט יכריע בדבר משקלה של אותה ראיה. משכך, סירבה השופטת לפסול את ההקלטה אך ורק משום שרצף ההקלטה הופסק במתכוון, כאשר החלקים המוקלטים בשיחות המוקלטות לדעתה מהווים שיחה מובנת כשלעצמה ו/או כאשר קיימים קטעים שאינם מובנים בשיחה, הרי שכל עוד הקטעים המפוענחים בשיחה מובנים – הראייה קבילה ומשקלה יישקל במתן פסק הדין.

ההלכה הזו יושמה גם בבית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים ע"א 62272-08-18 אברהים אבו חדיר נ' איתן גולדווג  – בפני כבוד ה שופטת תמר שרון נתנאל

הגשת הקלטות לבית משפט, הגשת סרטונים לבית משפט-

קבילות תמלילי השיחות:

מההלכות והספרות המשפטית שהפנו אליה הצדדים בטיעוניהם עולה, כי דרך המלך להגשת הקלטה כראיה היא באמצעות הגשתו של סליל ההקלטה עצמו, או המדיה הדיגיטאלית בה בוצעה ההקלטה, יחד עם תצהיר של מבצע ההקלטה המעיד על זהות המקליט, דרך ביצוע ההקלטה (לרבות סוג המכשיר והאם פעל משך כל זמן השיחה), מועדה, זהות המשתתפים בשיחה שהוקלטה וכיצד נשמרה ההקלטה בזמן שחלף. דרך כלל יש לצרף לכך גם תמלול, אשר ישמש כאמצעי עזר, ויעלה על הכתב את שנאמר בהקלטה. מובן, כי התמל ול אמור להיות מקצועי ואמין כשלעצמו, ולשקף את כל שנאמר בהקלטה בצורה מדויקת. על מנת שבית המשפט יוכל להתרשם מכך יש לצרף לתמלול תצהיר, או אישור אחר, של מי שערך אותו. (ראו, ת.א 60129-12-12 אלנבי 99 בע"מ ואח' נ' אסף נקדאי ואח' (מיום 13.6.2016) ; תמ"ש 50090/08 פלוני ואח' נ' עזבון המנוח ז"ל ואח' (מיום 12.1.2013) ; 

הדרך האמורה לעיל, היא דרך המלך, אך ייתכנו לה חריגים הכל בהתאם לסוג ההליך המתנהל ובכלל נסיבות העניין. הערכאה הדיונית היא שתיתן דעתה לכלל השיקולים ותחליט אם יש הצדקה לקבל הקלטה ( או תמליל) כראיה גם אם הוגשו שלא ב"דרך המלך", הכל – תוך שמירה על העקרונות הבסיסיים של דיני הראיות ולשם השגת התכלית של חשיפת האמת ועשיית צדק. במסגרת זו יש לקחת בחשבון, בין היתר, את מידת הרלוונטיות של ההקלטה למחלוקת מושא ההליך. אין להקשות בדרישות פורמאליות כאשר יש קושי אמיתי ומוצדק לעמוד בהן, אלא רק ככל שאלה נדרשות על מנת לוודא את מהימנות ההקלטה ואת היותה משקפת באופן אמיתי את שנאמר על ידי המוקלט. השאלה היא תמיד זו, האם ההקלטה משקפת נאמנה את האירוע, ואם התשובה על כך היא בחיוב, כי אז הונח היסוד לקבילותה" – ע"פ 639/79 אפללו נ. מדינת ישראל, פ"ד לד(3) 561 (1980).

בהמשך למגמה החלשות זו של הדרישה למקור הראיה ולאמינותה, קבעה ההלכה כי ניתן להוכיח את תוכן המסמך באמצעות העתק שלו – דהיינו ראיה משנית – ככל שבעל הדין יספק הסבר ראוי לאי הצגת המסמך המקורי (ע"א 6205/98 אונגר נ' עופר)

לפיכך, השתרש בפסיקה הכלל, ש"בהיעדר חשש לאמינות העתקו של המקור, לא יהיה באי הצגת המסמך המקורי כדי להמעיט בתשתית הראיות של בעל הדין המציג את אותה ראיה.  ע"א 2449/08 טואשי נגד בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, ע"פ 3974/92 אזולאי נגד מדינת ישראל, ע"א 9622/07 הולין נ' קופ"ח כללית.

הגשת הקלטות לבית משפט, הגשת סרטונים לבית משפט –

להלן דברים שנאמרו בפסק הדין הנ"ל:

"כלל הראיה הטובה ביותר מורנו, כי שומה עליו על בעל-דין להציג לפני בית-המשפט את הראיה הטובה ביותר שניתן להביאה להוכחת העובדה אותה מבקש הוא להוכיח. …

במהלך השנים למדו בתי-המשפט לדעת, כי כלל זה – והוא בן השכל הישר והתבונה המעשית – יכול שיגרום לעיוות דין בנסיבות מסויימות, וכך נקבעו בצידו חריגים המתירים הבאתה של ראיה מישנית בנסיבות מסויימות; כך, למשל, מקום שהמיסמך המקורי אבד או הושמד, או שעה שהמיסמך המקורי מצוי בידי אדם שלישי בנסיבות שקשה או אי-אפשר להוציאו מידיו.

מגמה זו של הקלה בדרישה להצגת מקורו של מיסמך מתחייבת במציאות ימינו. בעידן הטכנולוגי המואץ שאנו נסחפים עימו, דבקות עיקשת בכלל התובע הצגת מקור דווקא – מקור להבדילו מצילום או מִפֶּלֶט של ראיות אלקטרוניות – יש בו כדי להניח מיכשולים בלתי ראויים על דרכו של בעל-דין. אכן, כלל נוקשה הדורש הצגתו של מקור כתנאי מוקדם לקבילות, יכול שישמש מיכשול בלתי-ראוי להתפתחות טכנולוגית בתחום המיסמכים האלקטרוניים ובתחום הסריקה האלקטרונית…

ראוי לבטל את ההיצמדות הראייתית לקיומו של מקור כתנאי לקבילות. ככלל, יש לאפשר בדין הגשתם של העתקי מסמכים, תוך העברת כובד המשקל לבחינת מהימנות התהליך שבאמצעותו נוצר המסמך, וזאת במקרים שהצד שכנגד מעורר ספקות סבירים בדבר מהימנות אותו תהליך. כפי שראינו נטשטשה בעידן הטכנולוגי ההבחנה בין "מקור" ל"העתק", והיצמדות להגדרות אלה מסכלת קבלתם של מסמכים שאין כל חשד בדבר מהימנותם. ראוי, ככלל, לאפשר קבלת אותם מסמכים, תוך הותרת שיקול-דעת לבית המשפט בעת הקניית משקל לאותם מסמכים מקום שמתעוררת התנגדות מבוססת למהימנותם.

הכותב הנו עורך דין משפחה בירושלים וכן עורך דין גירושין בירושלים. כמו כן עוסק בנושאים האזרחיים השונים, העוסק בייצוג משפטי בכל הערכאות. כמו כן מייצג בוועדות ערר על החלטות ועדה מקומית וכן בעתירות מנהליות. אם קיבלתם סירוב על בקשה להיתר בניה תוכלו לקרוא את פסק הדין בעתירה מנהלית שניתן על ידי כבוד השופטת לימור ביבי – אשר עושה סדר בסמכות למתן היתר של וועדה מקומית. בנוסף, במקרה של סירוב למתן היתר בניה תוכלו לקרוא את המאמר בעניין מורשה להיתר.