עורך דין פשיטת רגל בירושלים – מה זה פשיטת רגל – וטיפים לבחירת עו"ד

עורך דין אברהם זאדה הרפז עורך דין פשיטת רגל בירושלים – מה זה פשיטת רגל?

מה זה פשיטת רגל בשמה הישן או בשמה החדש חוק "חדלות פירעון ושיקום כלכלי"?

עורך דין פשיטת רגל בירושלים מסביר:

ההליך הנו הליך המאפשר לחייב לבצע הליך להפטר חובותיו בו מכונסים נכסיו לשם פירעון חובותיו –

ומתן אפשרות חדשה לשילובו מחדש בחיי הכלכלה – תוך הפטר חובותיו ופתיחת "דף חדש".

יצויין כי גם על פי החוק הישן וגם על פי החוק החדש – גם נושה יכול לפתוח הליך כנגד החייב.

מיהו חייב לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (פשיטת רגל): אדם שאינו יכול לשלם את חובותיו במועד או שסכום החובות של החייב גבוהה משווי נכסיו.

מי שנמצא במצב של חדלות פירעון או עלול להימצא במצב של חדלות פירעון – רשאי להגיש בקשה לקבלת צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון.

טיפול בהליכי פשיטת רגל הוא ארוך ומסובך ולכן רצוי לקבל יעוץ בנוגע לנושא זה טרם ביצוע ההליכים על ידי עורך דין פשיטת רגל בירושלים. 

המטרה: מטרות החוק החדש בנוגע לפשיטת רגל, הנה לשקם את החייב בהליך פשיטת רגל, להגדיל את סכום הכסף שהנושים יקבלו מחובו של החייב אליהם, וכן להביא לקיצור הליכים וקיצור הליכי בירוקרטיה.

החוק החדש אמור לסייע ככל שניתן לשקם את החייב מבחינה כלכלית, ולאפשר לנושה (מי שחייבים לו כספים) לקבל ככל שניתן, את חובו בחזרה.

כל זאת מתוך הכספים שנצברים בקופת הנשייה.

כך אמורה להיות מושגת המטרה המאפשרת לחייב לפתוח "דף חדש" ולהשתלב מחדש במרקם החיים הכלכלי – מחד – ולאפשר לנושים לקבל ככל שניתן את מירב החוב – מאידך.

המידע מתייחס להליכים שנפתחו אחרי 15.09.2019 כשסכום החובות מעל 150,000 ₪.

אולם גם נושה שחייבים לו כספים רשאי בהליך פשיטת רגל לפנות לבית המשפט בבקשה שייפתחו הליכי חדלות פירעון נגד החייב אף בגין סכום הנמוך מ-150,000 ש"ח.

לקריאה בנושא צו עיקול ניתן לקרוא את המאמר הדן בכך. במאמר תוכלו לקרוא על הדרכים להטלת עיקול ואיך מבטלים ובאילו מקרים ינתן צו עיקול.

בשנת 2019 נכנס לתוקף חוק חדש, המסדיר את הליכי פשיטת הרגל החדשים, המכונים הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

ככלל, ההליכים על פי החוק החדש נמשכים כ-4 שנים וכוללים 3 שלבים עיקריים: פתיחת ההליכים, "תקופת הביניים" ותקופת השיקום הכלכלי.

כאשר סכום החובות גבוה מ- 150,000 ש"ח – הגורם שאמון על הטיפול הנו "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי".

בית המשפט שבו מתנהלים ההליכים לפי החוק החדש הוא בית משפט השלום. השלבים בהליך החדש מוסברים להלן ע"י עורך דין פשיטת רגל בירושלים:

שלב א': פתיחה בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

קבלת צו המכונה "צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי". את הבקשה מגיש החייב מיוזמתו או מי שחייבים לו כספים.

כאשר נושה הוא זה מבקש לפתוח בהליכים נגד החייב, הבקשה תוגש לבית משפט השלום עם משלוח העתק מהבקשה ל"ממונה על הליכי חדלות פירעון".

כאשר החייב, מיוזמתו, פותח את ההליך – עליו להגיש את הבקשה ל"ממונה על הליכי חדלות פירעון".

חייב שאינו מיוצג על ידי עורך דין (ובמקרה שהנכם תושבי ירושלים ע"י עורך דין פשיטת רגל בירושלים) יכול לבחור אם להגיש את הבקשה באופן מקוון או בהגשה ידנית.

זאת בסניף המחוז של "הממונה על הליכי חדלות פירעון" וזאת על פי כתובת מגוריו של החייב.

אם החייב הנו מיוצג על ידי עורך דין – על עורך הדין להגיש את הבקשה באופן מקוון בלבד.

בתקופה שבין הגשת הבקשה ועד שניתן הצו עצמו, כל אחד מהצדדים (נושה או חייב) יכול לנקוט הליכים או לבקש בקשות. 

שלב ב': "תקופת הביניים".

זוהי התקופה הנמנית מקבלת הצו לפתיחת הליכי חדלות פירעון, ועד למתן הצו עצמו לשיקום כלכלי.

אם ניתן הצו, לאחר שניתן, מתחילה תקופה שמתנהלת על פני כשנה.

תקופה זו נקראת "תקופת ביניים", אשר לאחריה ניתן לחייב "צו לשיקום כלכלי" (אם הצו ניתן) אשר קובע את התנאים שאם החייב יעמוד בהם – הוא יקבל הפטר מחובותיו.

אם נושה או אדם אחר, מתנגד לכך שינתן לחייב צו לפתיחת ההליכים – הוא רשאי להגיש בקשה לביטול הצו.

בתקופת ביניים זו, הנאמן בוחן את מצבו הכלכלי של החייב.

כמו כן מוטלות על החייב הגבלות שונות כגון חובת תשלום דו חודשית, חובת הגשת דוח תקופתי על הכנסותיו והוצאותיו.

כמו כן מוקפאים הליכי הגביה וההליכים המשפטיים – למעט הליכים פליליים.

בתקופה זו, החייב יכול להגיש בקשות ל"ממונה על הליכי חדלות פירעון" לשינוי החלטות הנאמן שהתקבלו בעניינו.

אם אדם אחר (אשר אינו החייב) מעוניין להגיש בקשה לשינוי או ביטול החלטת הנאמן – עליו להגישה לבית המשפט.

בתקופה זו יכולים הנושים להגיש תביעות חוב לנאמן.

הנאמן יחליט האם לאשר את תביעות החוב והאם הנושה זכאי לקבלת סכומי כסף כלשהם מתוך הכספים שנצברו ב"קופת הנשייה".

מה קורה אם הצו הוצאה לבקשת נושה?

אם החייב קיבל את הצו לפי בקשתו של נושה, על החייב להגיש בתוך 21 ימים מהיום שקיבל את הצו, טופס "דוח על מצב כלכלי".

(הדוח מוגש גם כאשר הבקשה לצו מוגשת ע"י החייב).

הדו"ח יכול להיות מוגש ע"י החייב גם באופן מקוון. אולם אם הוא מוגש על ידי עורך דין – הדוח יוגש באופן מקוון בלבד.

בסיום התקופה הנ"ל, על הנאמן להגיש ל"ממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" מסמך בשם "דוח ממצאי בדיקה".

הדו"ח המפרט בין היתר, את המצב הכלכלי של החייב, הנסיבות שהביאו את החייב למצבו, נכסי החייב או הכספים שנצברו ב"קופת הנשייה", את תביעות החוב שאישר וכו'.

שלב ג': קבלת צו לשיקום כלכלי והפטר מחובות.

לאחר שהנאמן הגיש לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי את דוח ממצאי הבדיקה, על הממונה להגיש לבית המשפט את הצעתו בנוגע לתכנית השיקום הכלכלי של החייב.

על הממונה להתייחס, בין היתר לפרטים הבאים:

סכום התשלום שהושת על החייב ותקופת התשלום בה עליו לעמוד, מימוש הנכסים והכספים שנצברו ב"קופת הנשייה",

הגבלות שיוטלו על החייב, ההכשרה להתנהלות כלכלית אותה יהיה על החייב לעבור, אפשרות לקבלת הפטר מחובותיו וכו'.

לאחר שיערך דיון ויבחנו הצעות הממונה בנוגע לתכנית שיקומו הכלכלי של החייב, יעניק בית המשפט לחייב צו לשיקום כלכלי, המהווה תכנית לפירעון חובות החייב ולשיקומו הכלכלי.

מה קורה כאשר בית משפט אינו מעניק הפטר לאלתר?

אם בית המשפט לא יעניק לחייב הפטר מיידי (הפטר לאלתר), ככלל, תחל תקופה נוספת בת כשלוש שנים.

בתקופה זו ימשיכו לחול על החייב ההגבלות. על החייב לעמוד בתנאים שיקבעו, כגון חובת תשלומים, שיתוף פעולה עם הנאמן והממונה, ביצוע הכשרה להתנהלות כלכלית וכו'.

במקרה בו עמד החייב בתנאי הצו לשיקום כלכלי למשך כל התקופה, יוכל החייב לקבל הפטר.

דהיינו החייב יהיה  פטור מלשלם חלק מחובותיו, למעט חובות שלא ניתן לקבל עליהם הפטר.

אם השתנו הנסיבות מאז ניתן צו השיקום, זכאי החייב להגיש בקשה לשינוי הצו לרבות הגשת בקשה להסרת הגבלה (אותה ניתן להגיש טרם קבלת צו השיקום),

בקשה לקיצור או הארכה של תקופת התשלום, בקשה לקבלת הפטר ועוד.

דגשים:

החייב רשאי, בכל שלבי ההליך (ואף לפני כן) להגיש בקשה לאישור הסדר חוב שסוכם בינו לבין הנושים.

כל אדם אף שאינו כלול בכלל הנושים או החייב עצמו, רשאים לעשות שימוש במערכת מקוונת לקבלת מידע על תיקי חדלות פירעון.

כמו כן לפנות לממונה על הליכי חדלות פירעון בבקשה לקבלת מידע אודות התיקים.

חייב שסכום החובות שצבר נמוך מ-150,000 ש"ח, יכול לפתוח בהליכי חדלות פירעון, המתנהלים בלשכות ההוצאה לפועל.

ההגבלות על החייב בהליך:

חייב שקיבל צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל), חייב לדעת כי יוטלו עליו הגבלות שונות.

זאת לשם מניעת הגדלת החובות וכדי להבטיח כי ההליכים בעניינו יתנהלו בצורה תקינה.

עם השלב הראשון של ההליך – מתן הצו לפתיחת הליכים, יוטלו על החייב הגבלות על ידי ה"ממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי".

עם השלב האחרון של ההליך – מתן הצו לשיקום כלכלי – ההגבלות מוטלות על ידי בית המשפט.

חייב המעוניין להסיר אחת מההגבלות כולה או חלקה, או מספר הגבלות, יכול לפנות בכל שלב בהליך, אל הממונה על הליכי חדלות הפירעון – והבקשה תוכרע על ידו.

ההגבלות:

צו עיכוב יציאה מהארץ.

הגבלה על החזקה או קבלה של דרכון ישראלי.

הכרזה כלקוח "מוגבל מיוחד" (לא ניתן לפתוח חשבון בנק, למשוך שיקים וכו')

הגבלה על שימוש בכרטיסי חיוב ואשראי.

הגבלה על הקמה או השתתפות בתאגיד חדש.

בקשה להסרת הגבלה:

הנאמן או החייב בהליך פשיטת רגל, רשאים, במקרים מסוימים, להגיש בקשה להסרת הגבלה באופן חלקי או מלא או מספר הגבלות.

ככלל, במקרה שהוגשה בקשה בנוגע להסרת הגבלה – הנושים זכאים, טרם שהממונה יחליט על הסרת ההגבלה, להביע דעתם ולהתייחס לבקשה להסרת ההגבלה/ות.

הממונה בהליך פשיטת רגל רשאי לקבוע כי ההגבלה תוסר בתנאים מסוימים לרבות הפקדת ערבות וכו'.

אשר על מורכבות ההליך רצוי לפנות לעורך דין פשיטת רגל בשלב ראשוני.

הליכי פשיטת רגל או חדלות פירעון דורשות ייחס מיוחד. בנוסף למקצועיות – היחס האישי והאנושי ותשומת הלב האישית שמעניק עוה"ד ללקוח הנם מהחשובים ביותר.

כאשר עתיד הלקוח או משפחתו מונחים על הכף, הטיפול חייב להינתן, תוך הפגנת רגישות ואמפטיה מקסימאלית.

עו"ד אברהם זאדה הרפז, הנו עורך דין בירושלים פשיטת רגל וחדלות פירעון, הוצאה לפועל, מחיקת חובות והסדר נושים.

בעל ניסיון של מעל 10 שנים בתחום מחיקת חובות ושיקום כלכלי ועוסק בכלל הדין האזרחי ובתביעות בבתי משפט ובעל ניסיון חיים עשיר.

ייצג בתיקים מורכבים ופשוטים, בכל הערכאות כולל בימ"ש מחוזי, ובבית משפט העליון.

המשרד, הנו משרד בוטיק – המעניק שירות אישי ודיסקרטי וליווי צמוד ויהיה זמין לכם בטלפון הנייד – במחירים סבירים ובתנאי תשלום נוחים.

בנוסף, למשרד – אתר אינטרנט המכיל מאמרים רבים בנושאים שונים – בהם ניתן להיעזר. פגישת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות.