ועדה מקומית תל אביב- איך מתקבלות שם החלטות

איך מתקבלות החלטות ב-ועדה מקומית תל אביב. איך ניתן להתמודד עם סירוב להיתר בניה?

מה קורה אם בניתם ללא היתר או מבקשים בדיעבד להכשיר שינויים במהלך בניה. האם ועדה מקומית תל אביב יכולה לקחת זאת כשיקול במתן היתר בדיעבד?

האם חברי ועדה מקומית תל אביב ממלאים את תפקידם בצורה ראויה. והאם ועדה מקומית תל אביב פועלת על פי קריטריונים של רשות מנהלית?

ראשית, יש לדון בשאלה האם הועדה יכולה לנהוג בשרירותיות.? מהו היקף כוחה.? והאם במקרים מסויימים "מחוייבת" להעניק היתר.

או שמתן ההיתר הנו "רשות" ונתון לשיקול דעתה.

וכן: האם מהנדסי מחלקת ההנדסה בעיריית תל אביב הפכו לכאורה "פרזנטורים" פרטיים של יזמי בניה?

כפי שעולה במקרים רבים, נוהגת ועדה מקומית תל אביב לנהוג בשרירותיות. ללא נימוק וללא סיבה. כאשר מוגש ערר על החלטתה, נוהגת זו, לא כרשות מנהלית. אלא כפי שנוהג אזרח פרטי. כלומר – מלחמת חורמה, הכל להגן על החלטתה. גם אם התקבלה בחוסר סמכות ובשרירותיות. כאילו מדובר באדם פרטי. כלומר האזרח ממן את סוללת עורכי הדין אשר נלחמת נגדו.

בכך, לטעמי, מבקשת הוועדה להעלות את החלטותיה למעמד החלטות "שליט יחיד". – ולא להעבירן תחת ביקורת שיפוטית.

כך למשל יכול לקבוע פקיד צעיר יחיד את גורלו של פרוייקט בהיקף של מאות מיליוני שקלים.

ירצה – יעניק זכויות בניה וחניה בהיקפים של מיליוני שקלים. לא ירצה – לא יעניק. במקרים רבים ניתן לראות בפרוטוקולים של הוועדה. – כי כלל לא נערך דיון אלא מתקבלת דעתו של המהנדס באופן מוחלט ללא שיקול דעת. לעיתים, פקידים ממחלקת הרישוי מתייצבים בפני הוועדה. לתמיכה בפרוייקטים ו/או בשינויים בפרוייקטים. – כאשר חלק מחברי הוועדה אשר אמורים להצביע על קבלת הבקשה להיתר אינם יודעים מה התב"ע החלה.  – ומדוע עליהם להצביע כך או אחרת.

יצויין כי החלטות ועדה מקומית תל אביב מתקבלות, ללא השתתפות הציבור. 

מניעת השתתפות הציבור בוועדות אלו ואף מניעת השתתפותו של מבקש ההיתר עצמו בוועדה. – מקנה לגורמים "המקצועיים" בוועדה אפשרות להציג את התכנית על פי ראות עינם. לקדם תכנית זו או אחרת או למנוע את קידומה של תכנית אחרת.

לעיתים נדמה שחברי וועדה מסויימים ואנשי צוות מחלקת התכנון המשתתפים בוועדה. – מהווים לכאורה מעין "פרזנטורים" ליזמי נדל"ן ולפרוייקטים. – במקום לבדוק את בקשת ההיתר.

כל זאת כאשר דיוני הוועדה סגורים.  – בניגוד לכאורה לכללי המנהל התקין ופסקי בית המשפט העליון. בבדבר "זכות הטיעון" ו"חובת השימוע" המוקנית לאזרח בפני הרשות.

זוהי דוגמא ל"מנהל תקין", ול"מדינה מתוקנת" – רחמנא ליצלן.

ראוי לציין את חבר מועצת העיר אסף הראל. אשר ביים את העונה הראשונה של הסדרה "הפרלמנט" בערוץ 12.

אסף הראל ביצע מהפך והפך לחבר מועצת עיריית תל אביב, אולם נדמה כי ה"טרלול" בסדרה הקומית הנ"ל. – אינו נופל ממה שקורה בדיוני ועדה מקומית תל אביב.

כפי שנהג אסף הראל להציג שאלות תם ב"פרלמנט". עבר לשאול שאלות תם בוועדה מקומית תל אביב כחבר מועצה כאשר מתקיים לכאורה קידום מוזר של היתר כלשהו.

מי שמעוניין לבדוק, אם תחושתו של כותב מאמר זה נכונה. יכול ללחוץ כאן ולראות דיון לדוגמא בוועדה מקומית תל אביב. בהשתפות אסף הראל בדיון על הסבת גן ילדים לייעוד אחר.

על מנת לשמור על כבוד חברי הוועדה וגורמי המקצוע השונים. – אולי עדיף שלא לומר את המשתמע ולהותיר את ההתנהלות לשיקול דעתו של הקורא.

לפיכך ראוי לצטט את דבריה של כבוד השופטת לימור ביבי. בעתירה מנהלית שהוגשה כנגד ועדה מקומית תל אביב אשר נדונה לפניה:

(לקריאת קיצור פסק הדין ולאפשרות לסרב ליתן היתר בניה לחצו כאן).

———————————————————————–

במסגרת ההתנהלות השרירותית, לעיתים הוועדה מכשילה בקשות להיתר בטענה כי התבקשה בדיעבד. פעם טוענת שיש להביא זאת בחשבון. פעם אחרת לא מביאה שיקול זה בחשבון. הכל על דעת עצמה וללא קריטריונים.

האם ועדה מקומית תל אביב יכולה לקחת זאת במאזן שיקוליה למתן היתר?

כך התייחסה כב' השופטת לימור ביבי לעניין זה כשיקול לעניין מתו היתר בדיעבד:

בנייה בלא היתר  –

טעם זה אין בידי לקבל ראשית משום שטעם זה, כמצדיק דחיית הבקשה להיתר. – נקבע על ידי ועדת הערר בלשון רפה, בקצרה וללא כל פירוט.

זאת ועוד, עיון במוצגי הצדדים מלמד כי שיקול זה כלל לא נכלל בשיקולי הוועדה המקומית בעת דחיית הבקשה המתוקנת. ויתרה מכך.

"… יחד עם זאת, נפסק זה מכבר, גם כי בהקשר של עבריינות בניה ראוי להימנע מקביעות מוחלטות. –ועל מוסד התכנון להפעיל את שיקול דעתו נוכח הנסיבות הפרטיקולריות שיובאו בפניו. – ובלבד שהשיקול של שמירה על שלטון החוק יקבל משקל ראוי בהחלטתו".

במקרה דנן, הואיל והחלטת הוועדה אינה מפורטת ויתרה מכך. – כאמור אין בה משום אבחנה בין החלקים אשר נבנו כדין לבין אלו שנבנו בלא היתר כדין. – הרי שוועדת הערר לא פעלה בהתאם להתוויות הפסיקה ולא בחנה את הנסיבות הפרטיקולריות של הבנייה במרתף". 

סוף דבר;

לאור כל האמור, קיבלה השופטת לימור ביבי את עתירתו של התושב. – ואף פסקה הוצאות משפט בסך 20,000 ₪ לעותר.

מה אנו למדים:

1.      ועדה מקומית תל אביב מתנהלת "על פי כללי מנהל תקין" במירכאות כפולות ומכופלות. 

2.      כאשר קיבלתם סירוב להיתר בניה. – ניתן לנסות לתקוף את הסירוב באמצעות פניה לעורך דין העוסק בעתירות מנהליות ותכנון ובניה.

3.      לעיתים נדירות פוסקים בתי המשפט פסק דין  – שראוי ללמדו בכל הפקולטות למשפטים.

הכותב הנו עורך דין המייצג בוועדת ערר מחוזית לתכנון ובניה, עתירה מנהלית על החלטת ועדה מחוזית וייצוג בבית משפט עליון. בנוסף משמש עורך דין מקרקעין בירושלים ובמרכז העוסק בדיני תכנון ובניה, צו עיקול מקרקעין ועוד. .