צו עיכוב יציאה מהארץ – עורך דין לענייני משפחה בירושלים

מהו צו עיכוב יציאה מהארץ בענייני משפחה, מתי הוא ניתן וכיצד ניתן לבטלו.

לחצו לקריאה בנוגע ל-צו עיכוב יציאה מהארץ בהוצאה לפועל.

הצו הנו סעד זמני הניתן במסגרת מגוון הליכים משפטים כגון, הוצאה לפועל, פשיטת רגל, סכסוכי משפחה, תביעות בבתי משפט וכו'.

מהות הצו בענייני משפחה הנו לאסור יציאתו של אדם מהארץ כאשר הוא נמצא או צפוי להיות, בעל דין במסגרת הליכים משפטיים המתנהלים. צו עיכוב יציאה מהארץ נועד למנוע מהאדם לצאת מהארץ וזאת כדי למנוע מאותו אדם להקשות ביציאתו מהארץ על ההליך המשפטי ו/או על ביצוע פסק הדין לכשיינתן.

צו עיכוב יציאה מהארץ בסכסוכי משפחה:

לדוגמא, בסכסוכי משפחה ובהליכי גירושין, הוצאת סעד זמני של צו עיכוב יציאה מהארץ מאפשר לצדדים המעורבים בהליך לבקש הגבלות עד לסיום בירור התביעה, זאת כדי להבטיח את שמירת המצב הקיים, למניעת נזקים ולהבטיח שפסק הדין שיינתן יקוים ויהיה בר מימוש.

מי מוסמך להעניק צווים זמניים ולהעניק צו עיכוב יציאה מהארץ בענייני משפחה:

בית משפט לענייני משפחה ובית דין רבני, הם המוסמכים להעניק צו עיכוב יציאה מהארץ בסכסוכי משפחה, כאשר יציאתו של נתבע עלולה להכביד על המשפט או על ביצוע פסק דין. את הצו ניתן לבקש במסגרת תביעה או טרם הגשת התביעה – המתנהלת/שתתנהל בבית משפט לענייני משפחה או בבית הדין רבני.

מאחר ובסכסוכי משפחה ישנו לעיתים צורך לקבלת סעדים זמניים, הסעדים הזמניים הניתנים לרבות  צו זה יוענק על ידי בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני. בין הסעדים הנוספים שטריבונאלים אלו יכולים להעניק מלבד צו זה ניתן למנות: צו מניעה, צו עיקול זמני, צו הגנה וכו'.

על מנת לפנות לבית משפט לענייני משפחה או לבית דין הרבני בירושלים, רצוי לפנות לעורך דין לענייני משפחה בירושלים – כדי לקבל ייצוג מתאים.

תרחיש אפשרי בסכסוך בענייני משפחה הנו בריחת בן הזוג מהארץ במהלך הדיון בתביעת גירושין או מיד עם קבלת כתב התביעה. חמור מכך, ישנו אף חשש כי החשש בן הזוג ייקח עמו את הקטינים או יבצע הברחת רכוש – ללא הודעה מוקדמת. מציאות זו יכולה לגרום לצד הנותר בארץ להיוותר בחוסר אונים ולהיות נצרך לביצוע הליכים משפטיים ארוכים ומסובכים להשבת הקטין/הרכוש ארצה. צו זה מבוקש אף במקרים בהם עולה חשש ממשי כי אחד מבני הזוג עלול, מיד עם קבלת פסק דין אשר ניתן לרעתו או מיד עם קבלת התביעה לגירושין לעזוב את הארץ. לפיכך במקרה זה, הצו יבוקש גם עבור הקטינים. הצו יכול להתבקש גם מבית דין רבני במקרה של חשש לבריחה מהארץ בנסיבות בהם חשש עיגון, דהיינו כי יציאה ממושכת זו מהארץ תותיר אישה עגונה ותמנע מתן גט.

הצו יכול להינתן במצב קיים חשש ממשי כי אחד מבני הזוג עומד לצאת מהארץ לתקופה ממושכת ולהותיר את הקטינים ללא מזונות.

תנאים לקבלת צו עיכוב יציאה מהארץ:

הצו הינו אמצעי קיצוני, ופוגע בחופש התנועה ובחירותו של האדם נגדו מבוקש הצו. מאחר וצו זה  עשוי להוביל לנזקים משמעותיים לבן הזוג כלפיו הוצא הצו  – יש צורך להראות כי קיים חשש מבוסס שהוביל לבקשה. מלבד זאת יש להצביע על הנזקים הצפויים לכל אחד מן הצדדים בסכסוך במידה וצו זה מתקבל או נדחה. מעבר לכך יש להראות כי מבקש הצו הגיש את הבקשה ממניעים אמיתיים ושהדבר לא נעשה לשם ניגוח הצד השני (תום לב וניקיון כפיים של מבקש הצו).

מתי ניתן לבקש צו עיכוב יציאה מהארץ בענייני משפחה:

הצו ניתן לבקש במהלך התביעה המשפטית בענייני משפחה, כאשר במקרים חריגים ניתן לבקש את הצו עוד טרם החלו ההליכים המשפטיים. אם הצו יינתן במקרה זה, תוקפו  יותנה בהגשת התביעה תוך שבוע ממתן הצו או בכל מועד אחר שייקבע בהחלטתו של בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני.

כיצד נעשית הפניה לשם הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ בענייני משפחה:

פניה לבית דין רבני או לבית משפט לענייני משפחה, בבקשה לצו זה צריכה להתבצע בכתב, ולכלול תצהיר של מבקש הבקשה. בתצהיר זה יפורטו נסיבות המקרה עליהן נסמכת הבקשה. לתצהיר יש לצרף תמצית ממרשם האוכלוסין אשר כולל את שמו של הצד שכנגדו מבוקש להוציא את הצו, שם משפחתו גם באותיות לטיניות, כתובתו, תעודת הזהות או כל פרט אחר שעשוי למנוע טעות בזיהוי של האדם שכנגדו מבוקש הצו. יש חשיבות שהתצהיר יכלול כל נסיבה או נתון או עובדה או ראיה המחזקים את החשש כי יציאתו של אותו צד להליך הנה לצורך עזיבת הארץ לתקופה ממושכת וכי הרצון למנוע את עזיבתו ומניעת הנזק מכך – הנה כנה ואמיתית.

שיקולי בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני למתן צו עיכוב יציאה מהארץ:

אם יינתן הצו במקרה זה על ידי בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני, הוא יינתן בדרך כלל על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, המצביעות כי אכן קיים חשש סביר שהנתבע או הנתבע ביחד עם קטין, עלול לצאת מהארץ לתקופה ממושכת או לצמיתות, וכי עזיבתו עשויה להכביד על קיום ההליך המשפטי או ביצוע פסק הדין לכשיינתן. מה קורה בנסיבות בהן הנתבע הנו תושב חוץ? במקרה זה הצו הנ"ל כנגדו יינתן בנסיבות חריגות בלבד.

ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ, ומה עושים כאשר הוצא נגדכם צו עיכוב יציאה מהארץ:

הצו תקף למשך שנה אחת מיום המצאתו לידי האדם אשר כנגדו הוצא הצו. לפיכך אם הוצא כנגדכם צו עיכוב יציאה מהארץ בענייני משפחה, ישנה אפשרות להגיש בקשה לביטול הצו. במסגרת הגשת בקשה זו ניתן להציע הצעה מתאימה לשם הבטחת חזרת האדם שכנגדו הוצא הצו  ארצה. אם האדם שהוצא כנגדו הצו ביקש לבטל את הצו שניתן כנגדו על ידי בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני, והוא סורב – הוא זכאי להגיש על כך ערעור.

בנסיבות מסוימות מאפשר לו בית משפט לענייני משפחה או בית הדין רבני אשר העניק את הצו, לצאת לחו"ל לאחר הפקדת ערבויות מתאימות המבטיחות את חזרתו ארצה, כגון ערבות וערבון, התחייבות עצמית, ערבות צד ג' וכו'.

בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני, בוחן במקרים אלו את מהות הסיכון ביציאת הנתבע מהארץ לעומת הערבויות המוצעות להבטחת חזרתו –   וקובע מהן הערבויות הנדרשות על מנת להסיר את הצו. בנוסף, בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני,  יכולים לבחון האם הפגיעה הנגרמת עקב מתן הצו אינה במידה העולה על הנדרש (דהיינו: האם קיימים אמצעים חלופיים שפגיעותם פחותה, אשר ניתן להשיג באמצעותם את המטרה שלשמה ניתן הצו. כמו כן ישקול בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבי, האם תקופת הצו אינה ארוכה מידי וכו'.

כיצד ניתן לשלב צו עיכוב יציאה מהארץ במסגרת הסכם גירושין:

במסגרת עריכת הסכם גירושין בין הצדדים המתגרשים או כל הסכם אחר במסגרת סיום הליך בתחום המשפחה, ניתן לעגן בהסכם עצמו את קיומו של הצו  נגד הקטינים עד להגיעם לגיל 18. צו זה יהיה צו קבוע אשר יוסר זמנית בכפוף לערבויות עליהן יוסכם, כולל ערבויות צד ג', כל זאת להבטחת חזרת הקטינים ארצה מנופש בחו"ל עם אחד ההורים או עם כל יציאה אחרת.

גם אם הסתיים ההליך בבית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני, והוצא לקטינים הצו הנ"ל, ניתן לפנות בכל עת לאחר מתן פסק הדין ולבקש הסרה של הצו אשר הוצא לקטינים – תוך פירוט הצורך להוצאתם ומתן ערבויות להשבתם.