האב הגיש את תביעת המשמורת בביה”ד הרבני טרם נולד העובר

ביהמ”ש לענייני משפחה הכריע כי הדבר ניתן.    

מאת: עו”ד אברהם זאדה הרפז    

העובדות:

תביעת המשמורת הוגשה לביה”ד הרבני, טרם שהעובר יצא לעולם, ותביעת המשמורת הוגשה ע”י האישה לבימ”ש לענייני משפחה לאחר לידת הקטינה. נקבע כי בית הדין הרבני קנה סמכות לדון בתביעה.

האם לבית משפט לענייני משפחה סמכות לדון בתביעת המשמורת גם אם נכרכה כדין בתביעת הגירושין וזאת לאור העובדה שהצדדים סיימו את ענייניהם בבית הדין הרבני בהסכם שקיבל תוקף פסק דין ולאור שתביעת הגירושין אשר כרוכה לה משמורת ילדים הוגשה לבית הדין הרבני עוד בטרם נולדה הקטינה (בעוד התביעה לבימ”ש לענייני משפחה, הוגשה לאחר לידת הקטינה).

ביהמ”ש לענייני משפחה החליט כי הסמכות לדון במשמורת הינה מסורה לבית הדין הרבני ומחק את התביעה בבית המשפט לענייני משפחה מהטעמים הבאים:

הנתבע כרך את מכלול העניינים בתביעת הגירושין, משהקדים להגישה טרם הוגשה התביעה בבית המשפט לענניני משפחה, ומשהובהר בדיון בבית הדין הרבני ובהסכם שאושר בבית הדין הרבני שהבעל עומד על כך שהסמכות לדון בעניין המשמורת היא לבית הדין הרבני ניתן לקבוע שהסמכות היא אכן לבית הדין הרבני.

הדיין – הרב אריאל ינאי, לאחר שניתח באופן מעמיק של דיני העובר בתלמוד, הגיע למסקנה שהעובר נחשב כדבר שבא לעולם ואף קידושי עובר תופסים, קל וחומר כשמדובר בהקניית סמכות שיפוט. ולפיכך לדעתו יש לראות את עניינו של העובר בנוגע למשמורת והסדרי הראייה ככרוך מעצם טיבו וטבעו בתביעת הגירושין של האב ובמיוחד כאשר האישה במצב של הריון מתקדם.

 לפיכך סבר ביהמ”ש לענניני משפחה כי בית הדין הרבני קנה סמכות לדון בעניין משמורתה של הקטינה ולכן המשך הדיונים בנושא זה ימשיכו להתקיים בפניו.

להלן מספר פסקאות רלוונטיות מפסק הדין (תמש (ראשל”צ) 38411/08 ג. ש נ’ ג. ד. ק):

“השאלה אליה אני נדרשת בהחלטה זו היא לקבוע האם לבית משפט זה סמכות לדון בתביעת המשמורת גם אם נכרכה בתביעת הגירושין בין הצדדים  וזאת לאור העובדה שהצדדים סיימו את ענייניהם בבית הדין הרבני בהסכם שקיבל תוקף פסק דין ובמיוחד לאור העובדה שתביעת הגירושין הכרוכה הוגשה לבית הדין הרבני עוד בטרם נולדה הקטינה.

ביום 22.10.08 הגיש הנתבע תביעה לבית הדין הרבני וכרך בה את כל העניינים הנוגעים לגירושין. למותר לציין שעניין המשמורת כרוך “מטיבו וטבעו” בעניינים הנוגעים לסיום קשר הנישואין ואף אין צורך לכורכו.

דא עקע שבמועד זה עוד טרם נולדה הקטינה .שכן הקטינה נולדה ביום 4.11.08.

ביום 23.10.08 הגישה התובעת לבית משפט זה תביעה למזונות אישה ומדור שקט, ביום  11.11.08 את תביעת המשמורת וביום 17.11.08 היא הגישה בקשה למשמורת זמנית במעמד צד אחד. הבקשה הונחה בפני בית המשפט ביום 20.11.08 ובמועד זה ניתן צו למשמורת זמנית.

התובעת טוענת שבמועד שהגישה את תביעת המשמורת כלל לא ידעה על תביעת הגירושין.

העובדה שהתביעה לבית משפט זה הוגשה יום אחד לאחר הגשת התביעה בבית הדין הרבני והתביעה למשמורת הוגשה בו ביום שבו ניתן אישור של בית הדין הרבני לכך שהוגשה תביעת גירושין ביום 22.10.08 בה צויין במפורש שנכרך בה גם עניין המשמורת וצויין בה המועד שנקבע לדיון ליום 29.12.08, מעוררת ספקות באשר לטענה של אי הידיעה. מה גם שהונחה בפני  תגובת ב”כ התובעת לבית הדין הרבני לגבי החלטתו מיום 18.11.08 להקדמת הדיון.

יש לציין שלבית משפט זה נודע על תביעת הגירושין הכרוכה בתאריך 9.12.08 עת הגישה ב”כ הנתבע בקשה לדחיית התובענה למזונות האישה על הסף .

הצדדים הופיעו בפני בית הדין הרבני ביום 29.12.08 ובמועד זה הסכימו הצדדים להתגרש ואף ערכו בינהם הסכם אשר קיבל תוקף של פס”ד, על ידי בית הדין הרבני….

בנסיבות הללו: משכרך הנתבע את מכלול העניינים בתביעת הגירושין, משהקדים להגישה בטרם הוגשה התביעה בבית משפט  זה, משהודגש על ידי ב”כ בדיון בבית הדין הרבני ובהסכם שאושר בבית הדין הרבני  שהנתבע עומד על כך שהסמכות לדון בעניין המשמורת היא לבית הדין הרבני ניתן היה לקבוע שהסמכות היא אכן לבית הדין הרבני.

…לאחר ניתוח מעמיק של דיני העובר בתלמוד, מגיע כב’ הדיין למסקנה שהואיל ועל פי “הלכות קניינים” נחשב העובר כדבר שבא לעולם  ואף קידושי עובר תופסים, קל וחומר כשמדובר בהקניית סמכות שיפוט. לכן, לדעתו יש לראות את עניינו של העובר בנוגע למשמורת והסדרי הראייה ככרוך מעצם טיבו וטבעו בתביעת הגירושין של האב. במיוחד כאשר האישה במצב של הריון מתקדם.

… מקרה שנדון בפני תביעת הגירושין הוגשה ביום 22.10.08, אך 12 יום לפני הולדת הקטינה אשר נולדה כאמור ב-4.11.08.

אני סבורה שלמועד הגשת התביעה ביחס למועד סיום ההריון המתוכנן יש ליתן משקל מכריע כאשר נדונה שאלת סמכות השיפוט ולכן אני קובעת שבנסיבות תיק זה בית הדין הרבני קנה סמכות לדון בעניין משמורתה של הקטינה ולכן המשך הדיונים בנושא זה ימשיכו להתקיים בפניו.

בנסיבות הללו אני מוחקת את התביעה המונחת בפני ללא צו להוצאות.

ניתנה בלשכתי היום י’ בשבט, תשס”ט (4 בפברואר 2009) בהעדר הצדדים."

הכותב הנו עורך דין משפחה